לאחרונה הוספתי אגנית מוגבהת ניידת לאיסוף מי המקלחת, כך ששאיבת המים למיכל האגירה מתבצעת בזמן המקלחת (השינוי נעשה כבר ביוני אבל רק עכשיו מצאתי זמן לכתוב על כך). איסוף ואגירת המים מתבצעים עכשיו באופן כמעט אוטומטי ואני לא רואה צורך לשפר אותם יותר בזמן הקרוב. השלב האחרון שנשאר כדי לקבל אוטומציה כמעט מלאה של המערכת הוא להפוך את העברת המים לניאגרה לאוטומטי.
אזהרה : האגנית המוגהת יציבה אבל העמידה עליה היא בגובה של כ- 15 ס"מ, לכן יש להיזהר בעיקר בזמן הירידה מהאגנית.בשתי התמונות הבאות נראית האגנית בזמן המקלחת מונחת על ריצפת המקלחת, עם מיכל המים הקטן שמשמש לשאיבת המים מתחתיה וצינור השאיבה מוכנס לתוך המיכל:
בתמונה הבאה נראית האגנית אחרי המקלחת, מושענת על הקיר לייבוש, שזהו היתרון העיקרי בניידות האגנית. צינור השאיבה מונח בצד על הברז:
האגנית המוגהת והניידת מורכבת משני חלקים:
- משטח העמסה מפלסטיק בגובה של כ- 13 ס"מ. במקור בגודל של 120x80 ס"מ עם כושר העמסה של כ- 300 ק"ג.
- אגנית פח מצופה אמייל בגודל של 80x80 ס"מ. אגנית הפח קלה בהרבה מאגנית מחרס, מה שמאפשר את הניידות. עדיין, ביחד עם משטח העמסה, האגנית הניידת כבדה מספיק כדי להיות יציבה בזמן שעומדים עליה.
את אגנית הפח התקנתי על משטח ההעמסה, כך שתהיה מוגבהת מעל הרצפה, כדי שאפשר יהיה לשים מתחתיה מיכל קטן לאיסוף מים לשאיבה (ראו הסבר בהמשך). כדי שאפשר יהיה להכניס את המיכל הקטן מתחת לאגנית, ניסרתי את המשטח לשני חלקים והרכבתי אותם לאגנית עם רווח ביניהם. להרכבת המשטח לאגנית קדחתי חורים בקוטר 8 מ"מ בשולי האגנית והשתמשתי בברגים באורך של כ- 10 ס"מ לחיבור האגנית לחלקי המשטח. (דרך אגב, למי שלא מנוסה בקדיחה במתכת, כמוני, הדבר דורש סבלנות רבה ושימוש במקדחים בקטרים שונים, כפי שמומלץ. לאגנית הייתי צריך בכל חור להתחיל עם מקדח של 4 מ"מ להמשיך עם 6 מ"מ ורק אח"כ לסיים עם 8 מ"מ.)
כמו כן הוספתי לאגנית רגליות בגובה 3 ס"מ (מיועדות לגליים של כסא וכו') בצד המרוחק מהטוש. זאת כדי שהאגנית תהיה בזוית קלה והמים יזרמו יותר טוב למיכל המים הקטן. זווית קטנה זו אינה מפריעה לשיווי המשקל כאשר עומדים על האגנית.
האגנית המורכבת מוצגת בשתי התמונות הבאות:
איסוף המים מתחת לאגנית המוגבהת מתבצע ע"י מיכל קטן שבתוכו מונח המצוף שמבקר את הפעלת המשאבה. בזמן המקלחת, עד שאני מסתבן, המיכל הקטן מוכנס מתחת לאגנית כדי לאפשר את שאיבת המים ממנו. לפני אני מסתבן אני מוציא את המיכל, כך שהמים עם הסבון לא יאגרו.
המצוף נמצא במיכל קטן ולא ישירות באגנית מכיוון שלקבלת היסטרזיס הוא מפעיל את המשאבה רק כאשר המים מגיעים לגובה של כ- 3 ס"מ ומפסיק את הפעולה בגובה מים של כ- 1 ס"מ. 3 ס"מ גובה מים באגנית פרושם כ- 20 ליטרים (8x8x0.3) וגובה של 1 ס"מ משאיר כ- 6 ליטרים (8x8x0.1) של מים באגנית.
את מיכל המים הקטן יצרתי מפח אשפה קטן מפלסטיק ע"י חיתוך החלק העליון, כך שהמיכל יהיה נמוך מספיק כך שיוכל להיכנס מתחת לאגנית. דופן אחת השארתי שלמה כדי שתוכל לשמש כידית להכנסה והוצאה נוחה של המיכל מתחת לאגנית.
בשתי התמונות הבאות נראה המיכל עם המצוף בתוכו, וכאשר הוא הוא נמצא מתחת לאגנית המוגבהת:
השימוש באגנית המוגבהת הצריך שני שינויים נוספים:
- מכיוון שהאגנית נמצאת בגובה של כ- 15 ס"מ מעל רצפת המקלחת הייתי צריך להגביה את הטוש כדי לא להיתקל עם הראש בטוש בזמן המקלחת. עשיתי זאת ע"י החלפת ראש הטוש בראש בצורת "S".
- כדי למנוע התזת מים החוצה מהאגנית החלפתי את וילון המקלחת לוילון בצורת "ר" ( פתרון טוב יותר אבל יקר יותר הוא כמובן התקנת מקלחון מסביב לניאגרה).
הטוש המוגבה והוילון נראים בשתי התמונות הבאות:
המערכת נראית עכשיו כך:
כפי שציינתי למעלה, השלב העיקרי שנותר כדי להפוך את המערכת לכמעט אוטומטית הוא העברה אוטומטית של המים ממיכל האגירה לניאגרה. זאת אעשה כנראה ע"י העלאת מיכל האגירה לגובה של כ-2 מטר (המשאבה מאפשרת גובה זה) כך שהמים יזרמו לניאגרה בכוח בכבידה. בנוסף יהיה צורך בהוספת מנגנון שימנע גלישת מים מהמיכל ובמנגנון שיעבור לשימוש במים נקיים במקרה שיגמרו המים הממוחזרים.
בעתיד אולי אנסה להוסיף גם מנגנון שיזהה מים עם סבון וימנע את השאיבה שלהם באופן אוטומטי, ללא צורך בהוצאת מיכל האיסוף הקטן מתחת לאגנית.
